הטרנד שכובש את החוץ – אבל מה המחיר הסביבתי?

בעשור האחרון חלה עלייה תלולה בהתקנת דקים חיצוניים, הן בבתים פרטיים והן במרחבים ציבוריים. חצרות רבות, גינות עירוניות, מרפסות מסעדות ואפילו פארקים ציבוריים עוברים ריצוף בעץ או בחומרים דמויי עץ, שהפכו לסטנדרט חדש בזכות המראה החמים והתחושה הנעימה שהם מעניקים. התחזוקה היחסית פשוטה והאסתטיקה המודרנית הפכו את הדקים לפתרון מועדף על אדריכלים, קבלנים ובעלי בתים.

אך לצד הפופולריות הגוברת, מתעוררת שאלה חשובה: מה ההשלכות הסביבתיות של הביקוש הגובר? כריתת עצים מסיבית, ייצור דקים סינתטיים מפלסטיק תעשייתי, ופליטת פחמן משמעותית במהלך תהליך העיבוד וההתקנה – כל אלו גורמים לנזקים סביבתיים שאי אפשר להתעלם מהם. רגע לפני שבוחרים את הדק הבא, כדאי לדעת אילו חומרים פוגעים בסביבה, ואילו חלופות מאפשרות ליהנות מהמראה הטבעי – עם מצפון נקי. כדי לבחון את ההשפעה הסביבתית של סוגי הדקים השונים, בדקנו את הנתונים עבור שטח של 20 מ”ר מרוצף – וגילינו הבדלים משמעותיים בין החומרים. איזה דק מזהם יותר? מהו הפתרון הידידותי ביותר לסביבה? הממצאים עשויים להפתיע.

1,200 ק”מ של זיהום: מה המחיר האמיתי של דק מעץ טיק?

תחשבו על עץ טיק אדיר שצמח עשרות שנים ביערות הגשם של בורמה. עכשיו דמיינו אותו כרצפת הדק החדשה שלכם. יוקרתי? בהחלט. אבל כדי לרצף 20  מ”ר נדרשים 0.4 מטר מעוקב של עץ, בהתחשב בכך שלוחות הדק הם בעובי 2 ס”מ. עץ טיק בוגר מניב 1–1.5 מטר מעוקב של עץ מנוסר, אך לאחר הפסדי חיתוך ועיבוד של כ-35%, נשארים עם 0.7–1 מטר מעוקב שמיש בלבד. בפועל, דק בגודל זה דורש לפחות חצי עץ טיק בוגר, אך מכיוון שעצים לא נכרתים בחצאים – כריתת עץ שלם היא בלתי נמנעת.

ומה לגבי ההשלכות הסביבתיות? תהליך הייצור של הדק גורם לפליטת 240 ק”ג של פחמן דו-חמצני (CO₂) – שווה ערך לנסיעה של  1,200 ק”מ ברכב ממוצע. בנוסף, העיבוד דורש 800 מגה-ג’אול (MJ) של אנרגיה, כמות השקולה לכחצי חודש של צריכת חשמל ביתית בישראל. כשמביאים בחשבון גם את הפגיעה ביערות הגשם, ברור שלפני שבוחרים דק, כדאי לבדוק חלופות ידידותיות יותר לסביבה.

פלסטיק, כימיקלים ומיקרופלסטיק – מה באמת יש בדק הסינתטי שלכם?

דק סינתטי (קומפוזיט) נחשב לפתרון עמיד ונוח לתחזוקה, אך ייצורו כרוך בהשלכות סביבתיות משמעותיות. כדי לייצר דק בגודל 20 מ”ר, נדרשים 60–100 ק”ג של פלסטיק, בעיקר פוליאתילן (HDPE) או PVC, שמקורו בתעשיית הנפט. תהליך זה גורם לפליטת 200–400 ק”ג של פחמן דו-חמצני (CO₂) – כמות השווה לנסיעה של 1,000–2,000 ק”מ ברכב ממוצע. בנוסף, הייצור דורש 4,800–8,000 מגה-ג’אול (MJ) של אנרגיה, כמות השקולה לצריכת חשמל ביתית של חודש עד חודשיים. מעבר לכך, חומרים מסוימים כמו PVC פולטים כימיקלים מסוכנים במהלך השימוש ומתפרקים לחלקיקי מיקרופלסטיק, שמזהמים קרקע ומים. למרות שחלק מהחומרים ממוחזרים, בסוף חייו הדק כמעט בלתי ניתן למחזור, וברוב המקרים הוא מגיע להטמנה או שריפה, מה שתורם לזיהום האוויר.  

7.7 חודשי חשמל ו-2.16 טון CO₂ – המחיר הסביבתי הכבד של בטון מוחלק

בטון מוחלק הוא חומר עמיד ונפוץ לריצוף חיצוני, אך תהליך הייצור שלו גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים. כדי לייצר 20 מ”ר של בטון מוחלק, נדרשים 2.4 טון מלט, חומר שתהליך הפקתו הוא אחד מהגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה בתעשייה. במהלך הייצור נפלטים כ-2,160 ק”ג (2.16 טון) של פחמן דו-חמצני (CO₂) – כמות השקולה לנסיעה של 10,800 ק”מ ברכב פרטי, כמעט רבע סיבוב סביב כדור הארץ. בנוסף, תהליך הייצור צורך 11,520 מגה-ג’אול (MJ) של אנרגיה, כמות השקולה לצריכת החשמל של בית ממוצע בישראל במשך 7.7 חודשים. מעבר לכך, כריית חומרי הגלם לייצור המלט גורמת להרס סביבתי, פליטת אבק וזיהום מים. למרות עמידותו הרבה של הבטון, יש לקחת בחשבון את טביעת הרגל הפחמנית הגבוהה שלו.  

כמעט עץ שלם לכל דק – האם אנחנו באמת שומרים על היערות

דק מעץ אורן נחשב לאופציה נגישה וזולה יותר בהשוואה לעצים קשים כמו איפאה או טיק, אך גם לו יש השפעה סביבתית שחשוב לקחת בחשבון. כדי לייצר 20 מ”ר של דק אורן, נדרשים 0.8 עצים בוגרים, כלומר כמעט עץ שלם. תהליך הייצור גורם לפליטת 100 ק”ג של פחמן דו-חמצני (CO₂), שווה ערך לנסיעה של 500 ק”מ ברכב פרטי. בנוסף, צריכת האנרגיה בתהליך הייצור עומדת על 400 מגה-ג’אול (MJ), מה שמשתווה לצריכת החשמל הביתית של כשמונה ימים. בהשוואה לחלופות כמו בטון מוחלק או דק סינתטי, עץ אורן נחשב לפחות מזהם ובעל תהליך ייצור ידידותי יותר לסביבה, במיוחד כאשר הוא מגיע מיערות מנוהלים באחריות (FSC). עם זאת, יש לקחת בחשבון כי עץ אורן דורש תחזוקה שוטפת, שימון וטיפולים נגד מזיקים כדי להאריך את עמידותו.

דק במבוק מול עץ ובטון: הנתונים שמוכיחים את היתרון הברור

דק מבמבוק נחשב לאחת החלופות הידידותיות ביותר לסביבה, והמספרים מראים מדוע. כדי לייצר 20 מ”ר של דק במבוק, נדרשים כ-2.7 צמחי במבוק בלבד – נתון נמוך משמעותית בהשוואה לעצים שדורשים עשרות שנים כדי להתחדש. פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO₂) בתהליך הייצור עומדת על 20 ק”ג בלבד, שווה ערך לנסיעה של 100 ק”מ ברכב פרטי – נמוך משמעותית בהשוואה לבטון, דק סינתטי או אפילו עץ אורן. גם צריכת האנרגיה נמוכה מאוד, עם 120 מגה-ג’אול (MJ) בלבד, מה שמשתווה לצריכת החשמל הביתית של כ-2.5 ימים. יתרון מרכזי נוסף של במבוק הוא קצב הצמיחה המהיר שלו – צמחי במבוק מגיעים לגובה מלא בתוך 3-5 שנים בלבד, לעומת עשרות שנים של עצי אורן או טיק. בכך, הוא מאפשר כריתה מתמשכת ללא נזק משמעותי למערכת האקולוגית. אם מחפשים פתרון בר-קיימא לדק חיצוני, במבוק בהחלט מוביל את הרשימה.

לדברי שי אביגדור, משנה למנכ”ל חברת ‘קנה קש‘,  הזכיינית בישראל של חברת MOSO  – יצרנית מוצרי הבמבוק הגדולה בעולם מחוץ לסין “כשבוחרים דק במבוק, חשוב להבין שמעבר ליופיו ולחוזקו, הוא גם עומד בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים בתחום הקיימות והבנייה הירוקה. היתרון הראשון הוא עמידתו בתקני LEED, התקן הבינלאומי היוקרתי לבנייה ירוקה, שמעניק נקודות על שימוש בחומרים מתחדשים ואקולוגיים – מה שהופך את דק הבמבוק לבחירה אידיאלית עבור פרויקטים שמעוניינים לקבל הכרה סביבתית.

בנוסף, דק במבוק איכותי מחזיק באישור FSC (Forest Stewardship Council), תו תקן עולמי שמבטיח כי החומר מופק באופן אחראי, מיערות מתחדשים, תוך שמירה על המערכת האקולוגית ועל תנאי העבודה של המגדלים. השילוב בין עמידות, אסתטיקה ומחויבות לסביבה הופך את דק הבמבוק לפתרון מושלם עבור מי שמחפש ריצוף חוץ איכותי מבלי לפגוע במשאבי הטבע”.